Saturday, January 23, 2010

הסיפור העצוב של נוקיה


עבור אלה המחפשים מכשיר חזק ומוצלח, נוקיה 2009-2010 היא לא חברה מוצלחת, שלא לומר חברה בעייתית. מכשיר הדגל האגדי ביותר שאי פעם יצא למערכת ההפעלה המיינסטירמית של החברה - סימביאן - הוא ה-N97. ועד כמה שמדובר בטלפון נהדר ומכשיר טוב, מדובר בעיקר בסיפור עצוב על מה שהיה יכול להיות ועל מה שיש ולא צריך להיות.

ה-N97 הוא מכשיר דגל שהיה אמור לתת תשובה לכל מכשירי המגע שעושים רעש בשוק, בראשם האייפון של אפל. מדובר במכשיר שיש בו את כל מה שהייתם יכולים לדמיין. ראשית, יש בו זיכרון יותר מבכל מכשיר בשוק מאז ועד היום (פרט ל-N900, עליו נרחיב בהמשך) - 32 גיגה פנימיים עם יכולת הרחבה לעוד 32 גיגה (!), יש בו מסך מגע ענק ומקלדת מלאה, משדר רדיו (שימו לב, לא מקלט, משדר, למרות שגם מקלט יש לו), כמובן ש-Bluetooth, WiFi, ו-GPS, חיבור אוזניות ישיר, מצלמת 5 מגה-פיקסל של קארל זיס עם פלאש-לד כפול, סוללה חזקה מאוד, חיישני אור, מרחק, וכבידה ועוד ועוד. המפרט שלו פשוט נראה כמו משהו עתידני ומופלא, שילוב מדהים בין היכולות שהכי היינו רוצים לראות לבין אלה שאנחנו מכירים, והכל באריזה גדולה - אך סבירה.

על מה נקסוס?

הרבה אתרי חדשות משמיצים את גוגל מאז הכרזתה על הנקסוס 1, אנדרואיד הדגל התורן. אין לי מניות בגוגל, כך שפרקטית - לא באמת אכפת לי. אבל קשה לי להבין, למען האמת, את אותם כתבים או טוקבקיסטים. לדבריהם גוגל פוגעת בעצמה, בחדירת אנדרואיד לשוק העולמי, ובכלל - הם לא מבינים למה לכל הרוחות הייתה ענקית האינטרנט צריכה את זה על עצמה. הרי כבר נעשה ברור כשמש שהם לא באמת רוצים להתעסק בתמיכה - עד היום, הגישה של גוגל הייתה שאם מוצר הוא טוב, אין שום צורך בתמיכה. ומכאן - למה שהם יכניסו את ראשם הבריא למיטה החולה הזאת של למכור מכשיר ועוד באופן ישיר ולתמוך בו? ולמה להם בכלל ליצור מכשיר כשיש חברות כמו HTC, מוטורולה וסוני-אריקסון שעושות להן את העבודה? למה ללכלך את הידיים?

התשובה היא פשוטה - כי כשהעובדים שלך עושים עבודה גרועה, אתה צריך להכנס פנימה ולהתערב, להתלכלך קצת ולאכול קצת חצץ, עד שהם ילמדו איך עושים את זה. אם נסתכל על העבר, נראה שאף אחת מהחברות שלקחו לידיהן את אנדרואיד, לא עשו עבודה טובה, או לפחות לא עבודה מספיקה.

Saturday, January 9, 2010

מלחמת המ"הות

עזבו אתכם מחומרה - חומרה באה והולכת. מה שהיום הוא בלי חיבור לאוזניות או בלי מקלדת מחר יהיה עם משדר FM ושתי מקלדות. מה שפעם היה מיועד לעסקים ובא עם מעבד סופר חזק ובלי נגן יגיע בעתיד עם נגן DIVX ועם משרד נייד ומזכירה אלקטרונית עם מיני חשמלי שמכינה קפה במולטי-טאסקינג עם החייגן הווירטואלי. החומרה היא לא באמת הסיפור - כי היא הולכת ומשתכללת כל הזמן, וחברות שונות כמו HTC, נוקיה, ומדי פעם גם סוני-אריקסון ומוטורולה דואגות להזכיר לנו את זה כל חודשיים בערך. החומרה היא חשובה, שלא תבינו אותי לא נכון, אבל בקרוב - היא לא תהיה העיקר. יש דברים כמו WiFi שלא נוותר עליהם, אבל מה זה משנה עוד מגה-פיקסל למצלמה? גם ככה היא מצלמה מועפנה של פלאפון. ומה זה משנה מאה מגה-הרטז לכאן או לכאן? בשורה התחתונה, הכל הופך להיות אותו דבר. מכשירי מנהלים כמו הנוקיה E71 הופכים להיות גם מפלצות מולטימדיה (ראו E72) ומכשירי מולטימדיה קנאים (סדרת N של נוקיה) פתאום מקבלים מקלדות (N97).
נגיד שהמכשיר שמתאים לכם מבחינת עיצוב וחומרה נמצא שם בחוץ, מה שבאמת הופך למשנה זו לא אחרת מהתוכנה. כן, זו שמחברת בין החומרה לבין שלושת החושים: ראיה, שמיעה, ומישוש. בסופו של יום לתוכנה יש תפקיד מכרע - היא תקבע אם יהיה לכם כיף לעבוד עם המכשיר, אם הוא יעבוד מהר או לאט, אם יתקע או יתקרש, אם יהיה אינטאיטיבי או מסובך כמו התחנה המרכזית בתל-אביב. מערכות הפעלה צצות כמו פטריות אחרי הגשם, וזה הזמן לבחון אותן לעומק ולהבין איזו הכי טובה, ומה היתרונות והחולשות של המערכות. לרוב, אם קניתם חומרה עם מערכת ההפעלה שאתם אוהבים - כנראה שתהיו מרוצים מהמכשיר. מצב הפוך לא מתקיים. כלומר - אם רכשתם מכשיר שמתאים לכם מבחינת יכולות ועיצוב, אבל מערכת ההפעלה מאכזבת - סיכוי טוב שתמצאו את עצמכם מקללים את אריזת הפלסטיק לעתים קרובות.

Monday, January 4, 2010

הייפ האפליקציות החלול

בעשור האחרון הטכנולוגיה הכתה גלים (ולא, אני לא כותב פה עכשיו *עוד* סיכום עשור) - וחלקם כרובם, לפחות לדעת עבדיכם הנאמן, חסרי כל עומק ומלאים בים של ריקנות. הווב 2.0 היה משהו מעניין (עד שהחליטו לקרוא לו ווב 2.0 ולהרוס את זה), אבל אז באו הטוויטר והפייסבוק ושאר ירקות התראו-אותי-ותקשיבו-לי-כי-הדברים-שיש-לי-להגיד-הם-כמו-כולם-אבל-בכל-זאת-אני-מגניב-בדרכי, כל מזבחי ההערצה העצמית והרנאסנס הריק מתוכן. אבל הנה, אני מתחיל לחפור ובסוף אני אקלל פה את עצמי, ממש כמו הפארודיה המושבחת של ארץ נהדרת על אברי גלעד.

בעולם הסלולארי המודרני יש הייפ חדש, עליו אפל הולכים חזק מאוד בפרסומי הטלוויזיה, ואליו כולם רצים - הייפ האפליקציות. כולם רוצים ורצים לכתוב כאלה, להוריד כאלה, לקנות כאלה. והנה, כולם הולכים שבי אחרי רשימה של מאות אלפי תוכנות. מכאלה שיסנכרנו את הקבצים שלכם בעבודה ועד כאלה שיגרמו למכשיר שלכם להשמיע רינגטון בנפיחות. בודדות מתוכן, יש לציין, שימושיות ביותר. ישנן אפלקציות מבוססות מיקום שעושות מהפכה בדרך שבה אנשים מתקשרים, אפשר למצוא (במחיר מסוים) משחקי נוסטלגיה נהדרים, ולא חסרים סתם דברים נחמדים כמו תוכנה שמזייפת צלצול טלפון בכיוון מראש - ככל הנראה כדי להציל אתכם מדייטים גרועים.