Wednesday, December 14, 2011

שורפים לעצמנו את הפיוז

אחרי בערך 12 שנים של צרכנות גאדג'טים כבדה, בימים האחרונים אני מתוודה לאמת מרה, על גבול הקונספירציה בדרך בה אנו צורכים מוצרי חשמל, או, ליתר דיוק, חשמל למוצרים. יתכן כי בכל טעינה של הטלפון שלכם ברכב, בעבודה, או בכל מקום אחר - אתם מקצרים את חייו משמעותית וגורמים לו נזק בלתי הפיך. או שלא. לכו תדעו.


בטוחני שבעבר הלא רחוק, פעם או פעמיים ואף יותר, יצא לכם להכנס לחנות כזו או אחרת, כזו במדרחוב, בעזריאלי, או כזו באינטרנט, ולקנות לכם מטען נוסף לטלפון - כדי שיהיה אחד בבית ואחד בעבודה, כדי שיהיה אחד ברכב - ובאופן כללי - עם איך שעולם הסמארטפונים נראה היום, בלי טעינה יומית עד חצי-יומית, אתם יכולים לשכוח מהטלפון שלכם. אז אחרי שיש לכם מטענים בכל פינה - וכולם טוענים את המכשיר שלכם חדשות לבקרים - שימו לב: הסיכויים אומרים שאתם הורגים את הטלפון שלכם לאט או מהר, או לפחות עושים אותו חולה לטווח קצר.

Friday, October 28, 2011

iCloud - סקירה וביקורת


"שירותי ענן" הם שם קוד לאחסון מרוחק של מידע על רשת האינטרנט. איננו יודעים היכן המידע שלנו מאוחסן פיסית, אך אנו יכולים לגשת אליו מכל מחשב, בכל זמן ובכל מקום. דוגמא לשירות ענן הוא ג'ימייל, תיבת המייל הפופולאריות במדינה, או תוכנת דרופבוקס הפופולארית. כך גם היומן של גוגל, או שירות גרובשארק – כל אלה שירותי ענן. הם מאחסנים מידע במקום כלשהו, ומאפשרים לנו לגשת אליו בקלות דרך דפדפן האינטרנט, או דרך תוכנות יעודיות כמו דרופבוקס.


הענן של אפל הושק איפשהו באפריל, עד שהגיע לבשלות ושוחרר לציבור לפני שבועיים וחצי. הגישה של אפל לענן היא פשוטה: המשתמש לא צריך לדעת שהוא שם, הכל צריך לעבוד, ולעבוד טוב, בשקיפות מלאה. וחשוב לא פחות: קיימת גישה למידע מהדפדפן, אך המידע מועבר ונגיש דרך תוכנות מוכרות, כדי שהמשתמש לא יהיה צריך לחשוב על זה. וכך, המעבר לשימוש בענן הוא פשוט, אפילו פשוט מאוד, טבעי ונוח. אחרי כמה שבועות של עבודה עם מק, אייפון ואייפד על הענן של אפל, הרשמים בהמשך.

iOS 5 – סקירה וביקורת

אחרי חמש שנים של סמארטפוני טאצ' מבוססי ממשק, זה כבר ברור לכולנו – העולם שייך לתוכנה, החומרה רק שם כדי לאפשר לתוכנה לרוץ, ולרוץ היטב. גוגל ואפל מטיבות לעשות ומעדכנות מכשירים בני שנה ויותר לגרסת התוכנה האחרונה בד בבד עם הכרזה על מכשירים חדשים, בעלי חומרה הולמת ותחרותית – מעבדים מהירים, מצלמות איכותיות, זיכרון פנימי רחב ועוד.
אבל, וזה אבל לא קטן – התוכנה עדיין נותרת העיקר. iOS 5 , או "איוס 5", היא כנראה המערכת הכי מצופה בשוק, וגרסאותיה הקודמות הן הסיבה למקומה המכובד של אפל בעולם הסלולאר התחרותי של היום. לפני כמה ימים שחררה אפל את הגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה לאייפון ולאייפד, כמו גם עדכון תוכנה למערכת ההפעלה למק אשר פותח את שירותי הענן הידועים בשם iCloud. אחרי כמה ימים של שחייה במערכת ההפעלה החדשה – רשמים, בפנים.

יש לציין כי בסקירה לא נתייחס באופן נרחב לשירותי הענן iCloud, שכן אלה יופיעו בסקירה נפרדת, עם התייחסות מלאה הן לאתר והן לגרסה למערכת ההפעלה השולחנית Mac OS X Lion.



Wednesday, October 5, 2011

iPhone 4S – אפל הכריזה, ועכשיו?

כבר חודשים שמגזיני רשת ובלוגרי טכנולוגיה מסביב לגלובוס כוססים ציפורניים בדריכות, מפרסמים שלל שמועות ושטויות וממתינים כמעט באובססיביות להצצה, ולו קטנה ביותר, במוצר הדגל החדש של אפל. בשבועות האחרונים הרשת שוצפת וגועשת, וחרושת שמועות לעוסה היטב עושה את דרכה לכל מי שרוצה או לא רוצה לשמוע. ככה זה כשיש מערכת יחסי ציבור משומנת עד כדי דת.

הערב זה קרה – אפל יצאה בהכרזה, והאתרים יצאו מיד אחריה בצעקה רועמת על אכזבה. אז האם מדובר באכזבה? באופן אישי, קשה לי לומר. נראה שלרוב המיינסטרים פורטלס הרבה יותר קל להכריז על האייפון החדש כאכזבה – כי כן, האייפון תמיד היה המוצר הכי מעניין של החברה הלבנה, והציפייה הייתה עצומה. אז האם זו אכזבה? כנראה שכן ולא.

הסיבה המהותית והחשובה ביותר בעקבותיה ניתן להכריז על ההכרזה כדי מינורית – היא העובדה שאפל לא שינתה מהותית את המכשיר המנצח (את זאת ניתן להסיק לפי השם, אם המספר נותר זהה – כך גם ההתייחסות) – היא שמרה על העיצוב, המימדים, המשקל, וחומרי הגלם של הדור הקודם – ויצרה מכשיר שנראה זהה לזה שכולנו הכרנו. כנראה שעל זה מתרעמים כולם, מה שמראה את מה שכבר ידענו – שכולם מטומטמים.

את האמת? לא ראיתי את זה בא. האמנתי באמת ובתמים שיהיה אייפון 5 בסתיו. לא ידעתי לגבי 4S, אבל הנחתי שאם כן או אם לא, יהיה שם גם דגל חדש, חדש לגמרי, כי התחרות לוחצת. אז יש דגל, לפחות בחצי התורן.

ובכל זאת, על מה יש להתאכזב?
1. בראש ובראשונה – רגרסיה. אם תעשו את דרככם לדף נתוני המכשיר החדש, אי-שם בנתוני הסוללה תגלו שהמכשיר החדש יספק לכם 200 שעות בבטלה לעומת 300 שעות במכשיר הנוכחי. כן – אפל חתכה שליש מחיי הסוללה של המכשיר שלכם, שכמעט התחילו להיות טובים. זו רגרסיה עצומה ודי נוראית בעולם בו אנחנו כבר התרגלנו להחזיק מטען בבית, בעבודה וברכב רק כדי לסיים את היום עם כמה אחוזים אחרונים לשיחה או האזנה למוזיקה. ד"א, זה גם יותר גרוע מחיי הסוללה של ה-3GS, דגם שידוע לשמצה ככזה שמתרוקן מהר מדי. כן, המכשיר שלכם שחוגג עכשיו שנתיים וחצי חי יותר מהנוצץ החדש של אפל. מישהו היה צריך לחשוב על זה, ולעצור את הרכבת מוקדם.
2. אבולוציה ועוזר אישי מבוסס קול – כן, זה השדרוג הגדול שאפל הכינה עבורנו. נכון, יהיו המון שדרוגים אחרים, אבל הם יגיעו בצורת מערכת חדשה שתעשה דרכה גם למכשירים וותיקים יותר ובעלי יכולות פחותות. מעבר לאבולוציה בסיסית – רק "סירי", העוזר מבוסס הקול החדש של אפל, יהיה פיצ'ר בלעדי למכשיר החדש. בארץ, זה די חסר סיכוי. למעשה, זה די מבוסס ארה"ב בלבד. אה כן, וגוגל עושים את זה כבר הרבה זמן – בדרך לא מרשימה בכלל, יש לציין. לרוב חברות לא מצליחות ליצור מוצרים כאלה עד לרמת שלמות, וכאן עדיין מדובר בבטא. קצת פחות מדי וספציפי מדי. חבל.

על מה אסור להתאכזב?
עיצוב מכשיר ומסך – טוב, אחרי הרבה זמן שאני מחזיק את זה בפנים, הגיע הזמן להגיד את האמת. אני לא אוהב את הסמסונג גלקסי S2 החדש. למעשה, אני די מתעב את המכשיר. אני שונא את מערכת ההפעלה שלו – שלקחה את אנדרואיד הנהדרת ועטפה אותה בכיעור הלא קונסיסטנטי של סמסונג, וכן, אני גם חושב שהעיצוב שלו נראה רע ומרגיש רע. הנה. אמרתי את זה.
שלא תבינו לא נכון, הסנסיישן של HTC נראה טוב, אפילו טוב מאוד. אבל הדגל הזה של סמסונג פשוט מפספס משהו. קודם כל, המכשיר גדול, גדול מדי. הוא לא נכנס לכיס סטנדרטי בנוחות, הוא מרגיש כמו לוח קטן ליד האוזן, והוא נורא, אבל נורא פלסטיקי. גם המשקל הקל שלו והצורה המשולחנת גורמים לו להרגיש כמו צעצוע. זה פשוט לא מרשים. המכשיר מרגיש כמו בן כלאיים מעוות בין טאבלט לבין סמארטפון וכן, נורא כיף לשחק בו משחקים או לגלוש בו באינטרנט, אבל בתור אחד שעושה את זה מטאבלט אמיתי – זה פשוט מרגיש מיותר לסמארטפון ולא נוח.
אז אחרי ההשתלחות האיומה לעיל – אמשיך ואומר: אני אוהב את העיצוב של האייפון. לא מאוד, לא באופן היסטרי – כן, הוא קצת חד מדי והעיצוב המעוגל היה נחמד, במיוחד זה של האייפון הראשון – מאז הם איבדו את זה עם גב הפלסטיק, ועם כמה שהחומרים בעיצוב של ה-4 מרגישים יוקרתיים, הוא עדיין שביר מדי ולא נוח מאוד להחזקה. עם זאת – הוא שוקל כמו מכשיר נורמאלי, קטן ונוח, נכנס לכיס ויש לו מסך מספק ברזולוציה חסרת תחרות. באמת שפחדתי שיגדילו את המסך למפלצת כמו של סמסונג – ואני שמח שלא עשו את זה.

על מה אפשר לברך?
לא הרבה. רוב הנתונים הטכניים של האייפון החדש לא מרגשים באף-דרך, הם אבולוציה הגיונית שעומדת בתחרות עם מכשירים מקבילים. מהמעבד הדו-ליבתי החדש (הפעם, אפשר לקוות, שבניגוד לאנדרואיד, מערכת ההפעלה תעשה שימוש בשתי הליבות), ועד מצלמת 8 המגה-פיקסלים וצילום היי-דפינישן מלא. אז על מה בכל זאת אפשר לשמוח?
ראשית, על העובדה שסוף-כל-סוף אפשר לקנות אייפון עם 64 גיגה של זיכרון – כי 32 זה באמת לא מספיק למשתמשים כבדים. כמה משחקים גראפיים נחמדים, אופיס ואפליקציות שימושיות ואתם מוצאים את עצמכם עם 10 גיגה פחות. אוסף שירים מצומצם ואלבום תמונות והנה הלכו עוד 15 גיגה. סרט וחצי ואתם כבר נלחמים על 3 גיגות אחרונים. ללא ספק, 32 גיגה נוספים הופכים את האייפון למכונת מדיה משומנת, במיוחד אם אתם מחברים אותו למסך חיצוני אחת לכמה זמן.
אם זה לא מספיק, תוסיפו את מערכת ההפעלה החדשה וקיבלתם מכשיר נהדר.

אז האייפון החדש יהיה טוב, אבל לא ברור שהוא יהיה טוב מספיק. היום, בין מכשירים עם מסכים תלת-מימדיים, כאלה בעלי מסך ענק, מכשירי שני ליבות במהירות 1.5 גיגה-הרטז, כאלה שמתחברים ללפטופים וכאלה שיכולים לשמש ככרטיס אשראי, קשה לומר שאפל לא קצת תקועה במקום – ולא, זה ממש לא הזמן. אני מאמין ומקווה שנראה מכשיר חדש ביוני או יולי, ושהדגם הנוכחי – טוב ככל שיהיה, רק קונה להם זמן. נקווה שאל גור צדק (לא לגבי התחממות גלובלית, לגבי זה שיהיה יותר ממכשיר אחד) ושאפל מחזיקה שפן בשרוול.
הרי ברור שהקוד הפתוח וגמישות החומרתית והתוכנתית ינצחו, זה הכל עניין של זמן. כמה זמן? זו בדיוק השאלה.

Saturday, September 24, 2011

Apple TV – סקירה וביקורת

נפתח את הסקירה בווידוי – אני לא חסיד של סטרימרים. למען האמת, תמיד חשבתי שמדובר במוצרים די נחותים. הרי יש לנו מחשבים מהירים, שימושיים, חזקים ופתוחים שמנגנים כל פורמט וידאו שנוכל לבקש. למה להגביל אותם במכשירים פשוטים וחלשים שיודעים לנגן רק חלק מהפורמטים, לא פתוחים ודי מקובעים שסה"כ עדיין דורשים שהמחשב המקורי יהיה דולק ומוכן לפעולה? הסיבה היא, כמובן, מחיר.

Wednesday, August 31, 2011

Mac OS X Lion – סקירה וביקורת

לקראת סוף יולי, שחררה אפל את הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה שלה למחשבים שולחניים, העונה על השם Mac OS X Lion, גרסה 10.7, המחליפה את 10.6 בשם הקוד Mac OS X Snow Leopard. בניגוד לשאר שדרוגי מערכות הפעלה (ראו חלונות ויסטה, חלונות 7, לינוקס אובונטו או מינט לגרסאותיה האחרונות ומערכות ההפעלה הקודמות של אפל), מדובר במערכת שמנסה לשנות מהותית את הדרך בה אנו משתמשים במחשב, ואת יסודות ממשק המשתמש כפי שאנו מכירים אותם. זה הניסיון הראשון לשנות את דרך העבודה שלנו על מחשב ב-20 השנים האחרונות, ולכן הוא מעניין, אפילו מעניין מאוד.

בשלב הזה על ציר הזמן, רק אפל יכולה להציע מערכת הפעלה שכזו. מיקרוסופט אמנם ביססה את מעמדה היטב בתחום מערכות ההפעלה השולחניות, אך בעולם הסלולארי היא זוכה בקושי לאחוז ממשתמשי ארה"ב, וככל הנראה המשפט "מערכת שמבוססת על ממשק המשתמש של וינדווס פון 7" לא יגיד לכם הרבה. גוגל, מצידה, מציעה מערכת הפעלה נהדרת לסלולארים וטאבלטים, אך נופלת בכל הנוגע למחשב האישי - שם היא קיימת כמעט אך ורק ברשת. אפל, שצברה לא מעט ניסיון בעולם הנייד ובעולם הנייח, היא הראשונה שיכולה לעשות את החיבור הזה, ולהציע מערכת המשלבת בין הממשק הקלאסי של מערכות הפעלה שולחניות ובין הממשק החדש - זה שכבש מליוני משתמשים באייפון, באייפד, ולמען האמת, גם באנדרואיד.

היה לי הכבוד לשדרג את מחשבי המקינטוש שברשותי: מק מיני ומקבוק איר, למערכת ההפעלה החדשה, ולראות אם יש שם בשורה. התוצאות - בפנים.

Wednesday, June 29, 2011

סקירה וביקורת - iTunes Store

הידעת? מסביב לגלובוס, בראש ובראשונה בארה"ב – אפל אינה חברה שמייצרת רק טכנולוגיה. למעשה, אנשים רבים קונים את נגניה ואת מוצריה האחרים רק כדי לקבל גישה לדבר המעניין באמת – חנות התוכן הענקית שלה. חנות תוכן שלצערנו לא באמת קיימת בארץ, אך בועטת חיה וגדלה כל יום, ועם קצת מאמץ אפשר להגיע אליה.

אז מהי החנות של אפל?
חנות התוכן של אפל מורכבת למעשה משלוש תת-חנויות, אשר נפרדות זו מזו על המכשיר הנייד, אך מופיעות יחד בנגן המדיה איינטונז תחת הכותרת iTunes Store. ואלה הן החנויות:
חנות אפליקציות – זו דווקא זמינה ופתוחה לחלוטין בארץ, וכולנו ככל הנראה מכירים אותה. זו חנות האפליקציות הגדולה בעולם – אך יתכן שלא לאורך זמן, שכן אנדרואיד נושפת בעורפה של אפל כבר כמה שנים – ועם הפופולאריות, כך אומרים, באות האפליקציות.
חנות ספרים – זו חנות יחסית צעירה, בת בערך שנה, מאז שהכריזה אפל על תוכנת קריאת הספרים שלה בסמוך להכרזה על האייפד. חנות זו פתוחה בארץ, אך רק לתכני חינם. ניתן להוריד את חנות הספרים "עברית" לאייפד, אם חפצה נפשכם בקריאת ספרים בעברית ורכישת ספרים מהחנות הישראלית. המחיר הממוצע, באופן מפתיע, גבוה מזה של החנות של אפל (11-12 דולר לספר לעומת 10 דולר בממוצע לספר). כמו כן, ניתן לרכוש ספרים באתר "מנדלי מוכר ספרים ברשת" ולקרוא אותם באמצעות תוכנת אייבוקס המובנית.
חנות מדיה – אז זו החנות העיקרית, ולמרות שקיימים בה כמה ערוצים חינמיים בארץ (כמו פוד-קאסטס), רוב התוכן אינו זמין בארץ כלל וכלל. ומהו רוב התוכן? חנות המדיה של אפל, המופיעה במכשירים הניידים כ-iTunes, מציעה מוסיקה באלבומים או בשירים בודדים, כמו גם סדרות וסרטים לרכישה או להשכרה. מדובר למעשה בסוג של VOD במימדי ענק למגוון מכשירים – מהמחשב (באמצעות נגן אייטונז), דרך מכשיריה הניידים של אפל (אייפוד טאצ', אייפון, או אייפד) ועד הטלוויזיה שלכם (באמצעות סטרימרים שונים, בראשם אפל-TV).

אז חנות המדיה הגדולה סגורה בארץ, ומי יודע? אולי יום אחד היא תפתח. בינתיים, יש דרך מעט מרגיזה – אך אפשר להגיע אליה. למעשה מדובר בהרשמות לחנות האמריקאית ללא פרטי כרטיס אשראי, וטעינה של החשבון באמצעות כרטיסי מתנה שניתן לרכוש דרך איביי, למשל. מדריך טוב לתהליך המייגע אפשר למצוא כאן, ואחרי כאב הראש הראשוני תראו שהטענה חוזרת של החשבון שלכם היא די קלה ופשוטה.

אז אחרי התהליך לעיל, ניסיתי להשתמש בחנות התוכן של אפל, וניסיתי להבין עד כמה היא פשוטה ונוחה, עד כמה מוצלחת, והאם היא יכולה להתחרות בפיראטיות, חנות התוכן הגדולה בישראל ברגעים אלה.

Monday, June 13, 2011

החיים באקוסיסטם של אפל, ואיך הענן הורג את הפיראטיות

החיים באקוסיסטם של אפל, או, בפחות פלצנות - בסביבת העבודה שהרכיבה אפל מאוד שונים מהחיים בסביבות עבודה אחרות, כאלה של מיקרוסופט, גוגל, לינוקס, וכד'. כמשתמש במוצריה של אפל אני מוצא את עצמי משלם הרבה (הרבה) יותר, אך מרוצה ושבע רצון מחיי הטכנולוגיים פי כמה. למעשה, עברתי סוג של תהליך ייבוש מאז המעבר הזה לאייפון, לאייפד ולמק, שהפך מחשבים אחרים - כאלה של חברות שונות, ביניהן HTC, סמסונג, וכו' - לפשוט לא מעניינים עבורי. הסמארטפון הבא שאני מחכה לו הוא האייפון 5, הטאבלט הוא האייפד 3, המחשב הוא המקבוק איר או המק מיני הבאים - אלה שיבואו עלינו לטובה עם מעבדי סנדי-ברידג'. אז איך זה? זה מאוד פשוט - משתמשי אפל הם לא כת של סוגדים חסרי מוח - הם משתמשים שאוהבים את המוצרים של אפל לא כי הם של אפל - ממש לא, גם לא בהכרח בגלל העיצוב שלהם - אולי רק קצת. העניין המרכזי הוא החוויה הכוללת - זו שמתחילה בפתיחת האריזה ומסתיימת שנה-חמש שנים אחר-כך בתליית מודעה למכירה - חוויית השימוש של אפל היא חסרת תחרות - המוצרים שלה פשוט עובדים, עובדים טוב, קלים לשימוש, נוחים מאוד, עמידים, יציבים, מחזיקים מעמד, ומעל הכל - מאפשרים לכם לעשות דברים שעד היום לא באמת חשבתם לעשות, פשוט כי הם עושים אותם בלי הרבה מאמץ. המחיר? הרבה מאוד כסף.
אז הנה כמה דוגמאות לעניין:

Monday, May 9, 2011

איך הענן יהרוג את הפיראטיות

לפני הרבה שנים, אז, כש-Red Alert נחשב לשיא הטכנולוגיה, וצורבים במהירות 2 רק התחילו להופיע על המדפים, קיבלתי, לראשונה בחיי, משחק צרוב. ולצרוב משחק, באותם ימים, לא היה עניין של מה בכך. למען האמת, הסיבה היחידה שביקשתי לצרוב אותו - הייתה שהדיסק המקורי שקניתי אז באזור ה-200 שקלים, פשוט לא עבד. הדיסק הצרוב, למרבה ההפתעה, עשה את העבודה. ככה נחשפתי לראשונה, איפשהו בגיל 10, לפיראטיות. את השיקולים המוסריים, האידיאולוגיים, ואת המאבקים וההשפעות הכלכליות של העניין הבנתי רק שנים אחר כך, והיום, היום אנחנו חיים במציאות שהיא Inverse לכל מה שהיינו רגילים אליו עד לפני עשור-עשור וחצי.

היום כולם מורידים, מורידים סרטים, מורידים מוסיקה, מורידים תוכנות ומשחקים. אם אתה לא מוריד אתה פראייר, אם אתה מוריד מעט אתה מועפן. ככה זה היום. אם זה לא עשוי פלסטיק או מתכת, אם אי אפשר לשים על זה את האצבע - זה לא שווה כסף. אם זה וירטואלי - זה פרוץ לחלוטין. האם יש לזה הצדקה אידיאולוגית? האם אפשר לכעוס על המחירים של חברות התקליטים ולהצדיק גנבה? כל זה שנוי במחלוקת. מה שלא שנוי במחלוקת הוא שבמקביל לפיראטיות החוגגת, חוגגת עוד טכנולוגיה אימתנית - זו אותה מובילה גוגל ומאחוריה חברות רבות לאין ספור. מהפכת הענן.

Monday, April 25, 2011

סוף 2010) – סקירה וביקורת) Apple Mac Mini

מבין מגוון המחשבים של אפל, המק מיני הוא ללא ספק המחשב הכי פחות "אפלי" שבחבורה. אפל, כדרכה מושכת הלהבות בתוכנה – כך גם בחומרה, אוהבת לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולשלוט בכל – במסך, במקלדת, בעכבר וכמובן בחומרת המחשב. יש שימצאו את שיטה זו להיות נוחה ודורשת מינימום מהמשתמש, ויש שיגידו שאפל חברה סגורה ומסוגרת, אשר רואה את הרווח שלה לפני המשתמשים. הצדק ככל הנראה יהיה עם שני הצדדים.


בניגוד ללפטופים של אפל (המקבוק, המקבוק איר, והמקבוק פרו), ובניגוד לאיימק (מחשב שולחני המגיע כולו ביחידה אחת – המסך מכיל את רכיבי המחשב והיציאות, ומקלדת ועכבר אלחוטיים מסופקים בחבילה), המק-מיני הוא מחשב ביתי שניתן להרכיב אישית – ניתן לחבר אליו עכבר ומקלדת משלכם, מסך מועדף, ואפילו רמקולים כיד הדמיון הטובה עליכם – המחשב הוא רק קופסא, וקופסא מאוד (מאוד) קטנה. בנוסף, המק-מיני הוא גם הזול מבין מחשבי אפל, כאשר זה לא קשה – המחשבים של אפל תמיד יקרים משמעותית בקטגוריה שלהם – לדוגמא, בעוד מחשבים ניידים אולטרה חזקים נעים בין 6-7 אלף זוזים, המקבוק-פרו המקביל יספק חוויית שימוש טובה יותר, אך במחיר של 12-14 אלף שקלים.


אז האם המק-מיני מקריב יכולות תמורת גודל, ומציע מחשב חלש ובסיסי, או שהוא, כפי שטוענת אפל, "חזק כמו מחשב גדול"? לקחתי את המחשב לסיבוב של כמה שבועות ובדקתי אם אני יכול להחליף את ה-PC שלי בו, ומדובר ב-PC די חזק. התשובה בפנים.

Friday, April 15, 2011

סקירה וביקורת - Apple iPad 2

כמה חודשים אחרי הסקירה ההיא על האייפד הראשון, הפעם באיחור קצת פחות אופנתי מההשקה בארה”ב, הגיע לידיי האייפד 2 – טאבלט הדגל החדש של אפל. למרות זמן האספקה הארוך והעובדה שבאיביי מוכרים את החבר במאות דולרים יותר רק בשביל לשלוח אותו היישר מהמלאי (כן, מסתבר שלא נשארו כאלה בחנויות) נשאלת השאלה: האם המכשיר הזה הוא עדיין הטאבלט המומלץ בשוק? האם יש טעם לשדרג אליו מהדור הקודם? ועכשיו, שירדו מחירי האייפד 1, אולי בכלל כדאי לקפוץ על המציאה ולהשאיר את השדרוג לעוד שנה-שנתיים? מה מציע האייפד 2, האם הוא עומד בציפיות, והאם הפלטפורמה הזו בכלל שווה משהו? את כל אלה יצא לי לגלות בשבוע האחרון, בו החלפתי את האייפד 1 שלי באייפד 2 וניסיתי להבין אם וכמה הטאבלט החדש של אפל מאפיל על התחרות, בתוכה האח הבכור לבית אפל.



סקירה מלאה על האייפד תוכלו לקרוא כאן – הסקירה של הדגם הראשון. היות והאייפד בסופו של דבר אותו אייפד, עם אותה מערכת הפעלה (הסקירה של הדגם הקודם נעשתה על גרסה 4.2), עם אותו מבנה כללי, ועם אותם שימושים – לא אחזור על נתונים אלה. בסקירה אנסה לענות על איך מתמודד האייפד עם הדגם הקיים, האם כדאי לשדרג, ואיך הוא ביחס לתחרות החדשה מצד חברות אחרות (חלק זה יהיה די מוגבל, כי טרם שיחקתי עם זום או עם גלקסי טאב 2).

Friday, April 8, 2011

מדריך: לקחת את אייטונז בידיים

אני מודה, איני נמנה על חובבי אייטונז. למען האמת, עד לא מזמן בתור משתמש לינוקס די תיעבתי אותה וסבלתי מהעובדה שהיא האלטרניטיבה היחידה לסנכרון מגוון מכשיריה הניידים של אפל. עד היום אני די בטוח שיש תוכנות טובות ופתוחות ממנה, ומצד שני אמארוק, נגן הלינוקס החופשי שלי דאז יצא בגרסה 2 די נוראית, וכמה חודשים של שימוש בחלונות כמערכת הפעלה ושל אייטונז כנגן מוסיקה גרמו לי די לא לסבול את הגרסה הקודמת של אמארוק, זו שפעם חיבבתי.


אז ניסיתי עוד נגנים, ניסיתי את ווינאמפ שמאז נעשתה שמנה ומדושנת, ניסיתי את סונגבירד שרצה כבד ולאט על מחשב עם 4 ליבות ו-4 גיגה של זיכרון. בלית ברירה חזרתי עם הזנב בין הרגליים לאייטונז, ודווקא מתוך חוסר הברירה מצאתי כמה פיצ'רים שלא ידעתי שקיימים, והיום הנגן הביתי שלי הוא אייטונז. מסתבר שהמוצר המושמץ של אפל בהחלט סגור ומאוד כובל, אך הוא בהחלט נגן לא רע, אולי קצת יותר מזה. כאן תמצאו כמה עצות לסנכרון יעיל של האייפון, האייפוד, והאייפד שלכם עם אייטונז בבית, וכמה עצות כלליות לשימוש יעיל במכשיר.

Saturday, March 19, 2011

אמצע 2010 - סקירה וביקורת MacBook Pro

בניגוד למקבוק הלבן, הנועד למשתמש מהשורה הזקוק למחשב טוב – אך ללא מאפיינים מיוחדים, למקבוק איר, המציע ניידות במחיר פונקציונאליות – המקבוק פרו אמור להוות פתרון מושלם למשתמשים כבדים עד כבדים מאוד, משתמשים אשר זקוקים לכוח עיבוד מאסיבי, כרטיס גראפי אימתני וחבילה מעט פחות ניידת, כדי לבצע מגוון עבודות מקצועיות על מחשבם הנייד – מתכנות אלגוריתמים כבד, דרך עיבוד סאונד, גראפיקה, ווידאו, ועד למשחק בכותרים חדשים – כל אלה דורשים מחשב של ממש, עם חומרה עדכנית וחזקה, ולא יסתפקו במינימום המוצע במחשבים פשוטים יותר עבור גלישה באינטרנט, עבודה באופיס ומעט סרטי HD.


פתח דבר

קטגוריית הפרימיום של מחשבי יוקרה חזקים מאוד אך גם יקרים ביותר מתפארת בכמה מחשבי PC, מדגמי הט'ינקפד של יבמ (לנובו) ועד דגמי ה-Envy של HP. בתג מחיר מעט גבוה הידוע בארה"ב כ"מס אפל", ניתן למצוא את המקבוק פרו – מחשב שאינו נייד כמו האיר, אך מציע ביצועים מרשימים, כמעט כאלה של מחשב שולחני, בקופסא שגודלה לא עולה על זו של לפטופ רגיל מהשורה.

כבר עובדה זו, שהמקבוק פרו אינו גדול וכבד יותר ממחשב נישא מהשורה – היא בשורה של ממש, היות ולרוב מחשבים אולטרה חזקים הם גם אולטרה שמנים, כבדים, ונישאים לגובה 17 אינצ'. אך זו לא הבשורה היחידה של המקבוק פרו – הוא גם מציע זמן סוללה של 8-9 שעות (דגם ה-15 אינצ'), גם זאת, בניגוד לז'אנר האולטרה חזקים, שלרוב מסתכם ב-1-2 שעות עבודה לפי הוראות יצרן. כראוי לאפל, בין אם אופה או לא – המקבוק פרו יפה, יפה מאוד, ומעוצב היטב, מעוגל ועשוי גוף אחיד של אלומיניום. אז האם מדובר בלפטופ הטוב בשוק? לקחתי את המחשב לסיבוב של כמה שבועות וניסיתי לענות על השאלה.

המקבוק פרו שברשותי הוא דגם ה-15 אינצ' עם מסך HiRes-AntiGlare הנמכר באפל ב-150 דולר תוספת. בנוסף, הוא מכיל כונן קשיח במהירות 7200 RPM במקום 5400, דבר המיקר את המחשב בעוד 100 דולר. מחירו של מחשב זה באיידיגיטאל עומד על 12,600 שקלים.

Saturday, March 12, 2011

סוף 2010 - סקירה וביקורת MacBook Air

סדרת האיר היא הסדרה הצעירה ביותר מבין דגמי המקינטוש שמציעה אפל, היא הוצגה לפני שנתיים בלבד וכבר הפכה לפופולארית בארה"ב בקטגוריה הקטנה אליה היא מכוונת – מנהלים ועשירים למיניהם שמעוניינים במחשב לאו דווקא חזק – אך אולטרה-אולטרה נייד. המקבוק איר הוא התשובה של אפל למחשבי הנטבוק (שנחטפים כמו לחמניות חמות), אך במקום להתחרות בהם במחיר (במחיר של מקבוק איר אחד אפשר לקנות שני נטבוקים מעולים) הם מנצחים אותם בביצועים ומראים שאפשר ליצור מחשב קטן שעובד, ועובד טוב. זאת כמובן, אם אתם רוצים לשלם סכום מכובד מאוד על מחשב שאינו חזק במיוחד. אז האם המקבוק איר שווה את זה? ואיך הוא ביחס לאוטרה ניידים אחרים, נגיד, כאלה שמריצים חלונות?

Thursday, February 17, 2011

מבוא למקינטוש


בעקבות המעבר הנייד מאנדרואיד לאייפון, אותו אני מחשיב די מוצלח לאור הפוסטים הקודמים, תהיתי ברצינות עד כמה אהיה מרוצה לו אחליף את כל סביבת העבודה שלי במוצריה של אפל, שעל אף מגבלותיהם, נראים מאוד מעניינים ויתכן שאף מוצלחים ביחס למוצרים המתחרים. תהיתי ברצינות כה רבה שהחלטתי לנסות לראות איך זה לעבוד עם מקינטוש, ולצורך העניין קיבלתי לסקירה שני מחשבי מקבוק – המקבוק איר והמקבוק פרו, הלא הם המחשבים האולטרה-ניידים והאולטרה חזקים של אפל, בהתאמה.

הסקירה על שני המחשבים תתפרסם כאן בעתיד הלא רחוק, אך כעת בעוד אני כותב את הראשונה, הבנתי שהיא הולכת ומתנפחת בגלל דברים שכלל וכלל לא קשורים למחשב עצמו, מצאתי שיש המון דברים שמשתמש PC מהשורה פשוט לא יודע לגבי מחשבי מקינטוש, מפרישת השוק של אפל, דרך ההבדלים הגדולים והקטנים במערכת ההפעלה (בהשוואה, למשל, לחלונות 7 או ללינוקס אובונטו) ועד התוכנה וחבילות האפליקציות של אפל המסופקות עם המחשב או ניתנות לרכישה בנפרד. אז בתור הקדמה לסקירות המק הבאות וכשירות לציבור המשתמשים הרגילים יותר או פחות החושבים לעבור את הגדר לעולם המקינטוש, זוהי סקירת מק כללית המעודכנת לראשית 2011. לא מדובר במשהו מקיף מאוד כמובן, אך אנסה לכסות כאן כמה נושאים עליהם נשאלתי מאז שעשיתי את המעבר.

בשבועות הקרובים, כפי שהובטח, אפרסם שתי סקירות שיתבססו על זו – אחת של המקבוק פרו החזק, ואחרת של המקבוק איר הדק והקל.



Tuesday, February 15, 2011

במשקל כבד VOIP

שיחות VOIP ושיחות וידאו הפכו מזמן ממדע בדיוני למציאות יומימית, שאמנם לא תפסה עדיין בזירה הניידת-סלולארית, אך בהחלט מפצה על כך במחשבים השולחניים, הניידים, ואולי אף בטאבלטים (טוב, אולי באייפד 2). התוכנה המזוהה ביותר עם התקשרויות חינמיות ברשת, בין אם קוליות או ויזואליות היא כמובן הענקית הבלתי מעורערת סקייפ, המהווה את הרוב המוחלט של שוק השיחות האינטרנטיות.

לסקייפ יש מחלה, מחלה ממאירה ויחסית שכיחה, אותה מחלה שאכלה את ווינאמפ, אותה מחלה שהפכה את סימנטק אנטי-וירוס לזבל שהוא עכשיו, מחלה שלרוב תוקפת רק תוכנות מצליחות: משקל יתר. למעשה, המחלה רק מתחילה ממשקל עודף, אחר כך היא הופכת למשקל עודף כרוני, ולבסוף הופכת לגידולים ממאירים של תוכנות אחרות שצומחות מסביב לתוכנה הראשית כאילו הם חלק אינטגראלי ממנה.

Saturday, February 12, 2011

העסקה המפוקפקת של נוקיה

סטפן אלופ, מנכ"ל נוקיה ובכיר מיקרוסופט לשעבר (רק אותי מפתיע שסטפן מנהל את נוקיה, סטיבן אחד את אפל וסטיבן שלישי את מיקרוסופט?) שלח תזכיר מאוד מעניין לבכירי החברה בימים האחרונים (או לכלל עובדיה, איני בטוח, ובכל מקרה אין בכך עניין שכן התזכיר דלף לאינטרנט). בתזכיר המרגש והכנה, הוא מדמה את נוקיה למשטח בוער (הוא משתמש במילה פלטפורמה, כך שאכן מדובר במשחק מילים גאוני), ומספר את סיפורו של בעלים של מתקן לקידוח נפט, אשר קם לילה אחד לגלות כי כל המתקן בוער. כעת עליו לשנות את התנהגותו ולעבור שינוי שיחזק אותו, לקפוץ כמה מטרים לתוך מי האוקיינוס הקפואים ולשרוד לספר על זה, לשנות התנהגות ולהפוך לחזק יותר כתוצאה. נשמע פנטסטי נכון?

במהלך הסיפור מודה סטפן כי נוקיה הוסיפה הרבה שמן ובנזין למדורה שבערה, וסבלה מחוסר ניהול (כמובן שמדובר בתקופה שלפניו), שהיא עצמה לא ידעה מה היא עושה ושכעת זו ההזדמנות ההרואית שלה לקפוץ למים ולהתחזק כתוצאה מהמצב הנוכחי והעגום. מדובר ככל הנראה באחת ההכרזות הכנות, האמיצות והישירות ביותר שמנכ"ל אי פעם עשה, ומדובר בסקירה די מרשימה של עולם הסלולאר היום. המסקנה גם היא מהפכנית וחבל שלא התקבלה קודם - יש צורך בשותפות אסטרטגית עם חברה אחרת, על גבי מערכת הפעלה אחרת, כדי לצאת מהבוץ, זה - וכמובן שסימביאן צריכה ללכת לפח, מה שאני (ורבים אחרים) יודע עוד מימי העליזים (או פחות עליזים) עם נוקיה N97.

לדבריו המרתקים של אלופ עד היום ניסתה נוקיה להלחם בשינוי בשדה הקרב על המכשירים (וכן, זכורה לי אמירה של מנכ"ל נוקיה ישראל כי "האייפון הוא רק מכשיר אחד, לנו יש הרבה יותר מכשירים בשוק") והיום הקרב הוא אחר לגמרי, הוא על סביבה - סביבה הכוללת מכשירים, מערכות הפעלה, מפתחים, פרסום וקניות פנים-תוכניות, שוק ועוד ועוד. הוא אמר שכעת אפל היא זו ששולטת על השכבה העליונה של השוק (והודה שאין להם מכשיר אחד שמתחרה בחוויה שלו) והוסיף כי אנדרואיד זכתה בשכבת הביניים. הוא הודה כי אפל הראתה כי אנשים מוכנים לשלם הרבה כסף על מכשיר שנותן חוויית שימוש נהדרת ושאנשים מוכנים לשלם על שירות. סטפן הוסיף כי יתכן ומיגו תהיה הפתרון, אך מיגו לא הולכת לתפוס תאוצה ביומיים, ולחברה יהיה רק מכשיר מיגו אחד זמין בקרוב, ועוד מכשירי סימביאן נוראים ומקרטעים. ולכן, החליט בנחרצות, זה הזמן לשינוי. אני לא חושב שיש מישהו שלא מסכים (חוץ מאלה שלא נגעו מעולם במכשיר מתקדם, ועדיין חושבים שאין על הנוקיה N95 שקנו מאורנג' לפני שלוש שנים).

Tuesday, February 8, 2011

הבעיה באנדרואיד

בתור אנדרואיד יוזר לשעבר וממרום חודשיים של עבודה עם אייפון, אני חושב שאפשר לומר באופן די בטוח שיש משהו מעולה בפלטפורמה של גוגל, משהו מעולה ומאוד-מאוד פגום, וטוב לתקן את הנזקים שעה אחת קודם.

בהשוואה שעשיתי בעבר בין מערכות ההפעלה iOS ואנדרואיד כתבתי על בעית המחסור באפליקציות של אנדרואיד, וקיבלתי הרבה תגובות נזעמות על העניין, ובאופן כללי על העדפה של הפלטפורמה הסגורה והנעולה של אפל על פני הלינוקס הנייד של גוגל. ובכן, אנסה לפשט ולהדגים את הבעיה כאן. למעשה, מדובר בכמה בעיות, כולן מסריחות ורקובות מהיסוד בשיטתה של גוגל לעבודה עם אפליקציות, וזו הרשימה:

Saturday, January 8, 2011

Apple and I


בתור חובב קוד פתוח ותוכנה מודולארית כגון לינוקס ואנדרואיד, חבריי ומכריי מבקשים שוב ושוב לדעת איך זה שאני מסתובב עם אייפון, משתמש באייפד, חזרתי לחלונות במחשב השולחני – ובאופן כללי, אני אומר משהו אחד ועושה משהו אחר. אחרי שנים שאני טוען שלינוקס זה העתיד ושאפל היא זרע הרשע, הנה נפלתי ואני נמנה על הידועים לשמצה בשם "פאן-בוי" וממליץ לאנשים על המוצרים שפעם תיעבתי. הפוסט הזה מוקדש לאותם שואלים, שמנסים להביא אותי להודות שאני בוגד בערכים שלי.