Wednesday, November 21, 2012

אייפד מיני - סקירה וביקורת / iPad Mini

לפני שלוש שנים הציגה אפל לראשונה את הטאבלט המודרני הראשון – מחשב מגע דק, קל, לא מתחמם, עם חיי סוללה של 10 שעות-עבודה ומערכת הפעלה של סמארטפונים על מסך בגודל 10 אינצ', וההצלחה לא איחרה להגיע. קטגוריית המחשוב החדשה, שהציעה פתרון אופטימלי לרוב שימושי היומיום: גלישה באינטרנט, רשתות חברתיות, מיילים, מוזיקה, משחקים, ספרים, סרטים, סדרות ועוד במכשיר שנוח לשלוף מהתיק באוטובוס סוען, בסלון הבית או לפני השינה, בניגוד ללפטופ מסורבל, קסמה לרבים וכפי שאמר חבר לעבודה "בניו-יורק, בכל מקום שאתה מסתכל יש אייפד".


מוקדם יותר השנה שחררה גוגל את הנקסוס 7, טאבלט קטן מהאייפד וקל ממנו, ובפחות מחצי מחיר ממחשב הלוח של אפל. מעבר למחיר האטרקטיבי, השוק היה צמא למכשירים קלים וקטנים, כאלה שאפשר להחזיק ביד אחת, כאלה ששוקלים פחות מחצי קילו, ובעוד האייפד הלך והכביד עם כל דור, הנקסוס 7 היה קליל ומהיר, ומעל הכל זול. התשובה של אפל לנקסוס 7 הוכרזה בחודש שעבר והגיעה לשוק האמריקאי לפני כמה ימים. לקחתי האייפד מיני לסיבוב, לראות איך הוא ביחס לתחרות, ואיך הוא ביחס לאחיו הגדול, האייפד 3.


עיצוב
מבחינת חומרים ואיכות בנייה, כדרכה של אפל בקודש – גם האייפד מיני הוא לא פחות ממושלם. גב האלומיניום המוברש מתחבר בשיפוע מבריק (בתהליך חיתוך-יהלום) אל מסך הזכוכית, והמכשיר משדר יוקרתיות לא פחות מאחיו הגדול ומאחיו הקטן (האייפון 5). למעשה, האייפד מיני מרגיש יותר כמו אייפוד טאצ' מאשר כמו אייפד, זאת משתי סיבות.


ראשית, האלמנט העיצובי המרכזי אליו שמים לב משתמשי אייפד באייפד-מיני הוא שהמכשיר קל, הוא קליל. הוא כ"כ קל שנוח מאוד (מאוד) להחזיק אותו ביד אחת לאורך זמן, דבר שקשה לומר על האייפד הרגיל. הוא נוח להחזקה ולהרמה, ועושה חשק לעבוד איתו הרבה יותר מאשר עם האייפד הקלאסי או להניח אותו בתיק, כי פשוט לא מרגישים אותו שם. מנגד, הוא לא מרגיש חלש או שברירי ויש לו נוכחות מספיקה בכיס או ביד. המיני דק מהאייפד, ומציג שדרוג בנוחות השימוש באופן חד משמעי, נוחות שגורמת לתהות אם אולי שווה לוותר על אותם 2 אינצ' (בקירוב) של תצוגה תמורת ניידות ונוחות החזקה.

שנית, לאייפד מיני שולי מסך המזכירים יותר את האייפוד או האייפון מאשר את האייפד. להזכירכם, לאייפד מסילות עבות סביב המסך, כך שיהיה מספיק מקום להניח את האגודל ולהחזיק את המכשיר מבלי להסתיר את המסך. לאייפון או לאייפד, מנגד, מסילה עליונה מעל המסך ובה מצלמה (ורמקול פנימי באייפון), ומסילה תחתית עם כפתור הבית. מצד ימין ושמאל אין למכשירים מסילה, שכן אתם נוהגים להחזיק אותם מהצדדים. גם במיני מערכת מסילות דומה – אחת למעלה ואחת למטה, אך לא מימין ומשמאל. כך שכאשר מחזיקים את המכשיר לרוחב ניתן להניח את האצבעות על צידי המכשיר, אך בעת החזקה לאורך, הנחת האגודל בצד תכסה חלק מהמסך. עם זאת, אפל הכניסה שינויים למערכת ההפעלה כך שאין חשש שתלחצו על משהו בטעות (סוג של Thumb Detector – זיהוי אגודלים בצידי המסך).

מעבר לכך, העיצוב של האייפד מיני מזכיר באלמנטים רבים את האייפון 5 – החיבור בין גוף האלומיניום למסך נעשה בחיתוך חלק ומבריק, סוג של עיקום באלכסון, ונותן תחושה שהמסך עבה יותר מבמציאות. גוף האלומיניום השחור עם הלוגו המבריק מאחור, כולם משדרים יוקרה וכולם לקוחים מהאייפון החדש. כפתורי הווליום נפרדים (וזה טוב), לצידם מתג נעילת אוריינטציית התצוגה או ההשתקה, ולמטה חיבור הליינטנינג החדש עליו בהמשך.



בחזית המכשיר נמצא כמובן המסך, מעליו מצלמה במרכז ותחתיו כפתור בית, קטן מזה של האייפד ואף קטן מזה של האייפון, אך עדיין נוח כתמיד. אין ספק, שבכל הנוגע לעיצוב אפל לא ירדה מהסטדנרט המושלם שהציבה לעצמה במוצריה הקודמים.

ביחס לאייפד: המכשיר קל משמעותית ונוח להחזקה, עיצוב המיני השחור קודר ואלגנטי יותר, אך גם האייפד מעוצב היטב והבחירה כאן היא עניין של טעם.
ביחס לנקסוס 7: הנקסוס 7 עשוי גומי תעשייתי ופלסטיק, ומרגישים את זה, הוא אמנם עושה עם החומרים עבודה יוצאת מהכלל – אך הוא לא מתקרב לאיכות הבנייה ולחומרים של האייפד. כאן קל לראות שהנקסוס נבנה עם מחשבה על תקציב, והאייפד שמר על עיצוב איכותי ולצידו חוסר התחשבות במחיר לצרכן.

מסך
אפל החליטה לשלב במיני את מסך האייפד 2, כלומר, מסך שאינו רטינה ברזולוציה נמוכה יחסית של 1024 על 768 פיקסלים. עם זאת, דחיסת כמות הפיקסלים הזו למסך בגודל 7.9 אינצ' במקום 9.7 אינצ' עשתה רק טוב, והמסך נראה מצוין, בדחיסת 163 פיקסלים באינצ' במקום 132 פיקסלים באינצ' באייפד 2. לצורך השוואה, לאייפד 3 עם מסך הרטינה רזולוציה מדהימה של 264 פיקסלים לאינצ'. נכון, קל לראות שהוא רחוק מהאיכות הנהדרת של המסך באייפד 3, אך בהחלט לא מדובר במסך מעפן. הוא נראה משמעותית טוב באייפד מיני מאשר באייפד 2, ואמנם שווה לחכות לרטינה, אך זה בהחלט לא מסך מאכזב ולא, מה שנקרא, שובר-עסקה.

איכות ודיוק המגע, כמו תמיד במוצריה באפל – מושלמים.

ביחס לאייפד: המסך קטן יותר באופן מורגש והרזולוציה נמוכה, הפונטים עלולים להיות קצת פחות קריאים (במיוחד הקטנים שבהם), אך התצוגה גדולה דיה ונוחה לקריאה. הרזולוציה מספקת והצבעים חיים ומרהיבים.
ביחס לנקסוס 7: לנקסוס 7 רזולוציה גבוהה יותר, אך הוא קטן יותר ולכן דחיסת הפיקסלים שלו היא 216 פיקסלים לאינצ' – טוב מהאייפד ואכן המסך שלו מרגיש חד יותר אך קטן משמעותית. האייפד בהחלט מנצח בשטח ואיכות תצוגה, אך לא בהפרש גדול – רק כי הצבעים בו מרגישים חיים יותר.

מערכת הפעלה
לאפל יש היסטוריה של דרישה ממפתחיה לשנות את האפליקציות שלהם עם שינוי ושדרוג המסכים. זה קרה במעבר מהאייפון 3GS למסך הרטינה ב-4, זה קרה במעבר למסך המוארך באייפון 5, וכמובן שזה קרה עם הכרזת האייפד הראשון, ושוב עם הכרזת הרזולוציה החדשה באייפד 3. האייפד מיני לא דורש דבר, באופן קצת מפתיע. למעשה, כל עוד אתם כותבים יישומים שמתאימים לאייפד 2, הם ירוצו כמו גדולים על המיני – הרי יש לו את אותו מעבד ומסך באותה רזולוציה, ואלה חדשות טובות מאוד.

האמנם? בזמנו טען סטיב ג'ובס שהאייפד לא יכול להיות קטן יותר, כי האצבעות שלנו פשוט לא יצליחו ללחוץ על הכפתורים. ובכן, אמנם זו לא בעיה מהותית – אבל מקשים קטנים, כמו זה המוביל לתוכן העניינים באפליקציית iBooks קצת יותר קשים ללחיצה למשתמשים לא מנוסים, וזו תעודת עניות קטנה. המסך אמנם מחזיק היטב את כל מה שהחזיק האייפד 2, אך לעתים (רחוקות) במצבים (נדירים) קצת קשה ללחוץ על המקש שמולכם. זה קורה גם בכל מכשיר אחר, עם לינקים קטנטנים באתרי אינטרנט, אבל כאן חשוב להבין שמדובר בכפתורים באפליקציות. ושוב, זה מאוד מינורי.

חיבור לייטנינג
רבות נכתב על חיבור הלייטנינג החדש של אפל שהוצג עם האייפון 5. יש שהתלוננו שהוא לא מיקרו-USB, שלא מצורף מתאם, שהמתאם לא תומך יציאה לוידאו, שאין כבלים שיוצאים לוידאו (למרות שעכשיו כבר יש), שאין תמיכה ב-iPod Out (נראה שגם את זה יש עכשיו), שהוא עדיין USB 2, ועוד ועוד.

בפני עצמו חיבור הלייטנינג מצוין. הוא קטן וקומפקטי, מתחבר באופן הפיך (סימטרי) מהיר יותר (לפחות בתחושה) בהעברת מידע וטעינת המיני, ומעל הכל השקע זעיר, מונע ממוך וניירות להתקע בתוכו כפי שקורה לעתים בחיבור ה-30 פינים הקלאסי. אם אין לכם אביזרים של אפל, כנראה שלא תהיה לכם בעיה עם הלייטנינג.

עם זאת, אם אתם מושקעים (כמו עבדכם הנאמן) עד הברך באביזרים המתחברים לשקע הקלאסי, הכינו עוד הרבה כסף לכבלים או מתאמים כי: כבלי חיבור ל-VGA ו-HDMA צריך לקנות מחדש כי המתאם לא תומך – כל אחד 50 דולר, חיבור למצלמות (משיכת תמונות) מכרטיס SD ו-USB צריך לקנות שוב, מתאם לחיבור ישן יעלה לכם 30 דולר ונגיד שלושה כבלים טעינה, אחד לבית, אחד לעבודה ואחד בתיק, יעלו 20 דולר כל אחד. כדי לצייד את עצמכם היטב תכינו 200-500 שקל, וזה המון כסף בשביל די הרבה כלום. עריסות ומיני נגנים עם מעמד לא יעבדו עם הלייטנינג, וזה חבל.

ביצועים וסוללה
אסתמך כאן על נתונים טובים ממני, החבר'ה המגניבים ב-Engadget שעשו בדיקות סוללה למיני. במבחן שלהם, הכולל הפעלת המכשיר עם WiFi פתוח בצפייה בסרט בלופים ברצף, המכשיר החזיק, שימו לב – 12:43 שעות, מול 11:08 שעות באייפד 4, 9:52 באייפד 3 (אך על רשת סלולארית, וזה מקצר בערך בשעה), ו-10:26 באייפד 2. אלה חיי הסוללה הטובים ביותר של אייפד, וטובים מאוד בפני עצמם.

מבחינת מהירות, המיני טס. השימוש בו חלק, הוא לא מקרטע וכמו כל אייפד הוא עובד מצוין. נכון, ה-3 וה-4 מהירים ממנו, ובכל זאת, לא תרגישו שקניתם מכשיר מיושן למרות שהמעבד בו מקביל לזה שבאייפד 2. גם סירי זמינה באייפד מיני, עלול לגרום לכם לתהות למה האייפד 2 לא זכה באותו כבוד, הרי מבחינת חומרה זה נתמך. למיני חיבורי WiFi ו-Bluetooth, ודגם הכולל גם יכולות סלולאריות ו-GPS יגיע לשוק בקרוב. המכשיר זמין עם אחסון של 16, 32, או 64 גיגה. דגם הסלולאר קיים בשתי קונפיגרציות: האחת כוללת אנטנת CDMA ואין לכם מה לעשות איתו במדינתנו, והשני בתמיכה רגילה – שתי הגרסאות תומכות ברשתות בארץ, ובשתיהן נתמכות מהירויות דור 4 (מה שנקרא LTE) שאינן קיימות בישראל.

גם לאייפד מיני אפשר לקנות מאפל כיסוי חכם, כזה שינוח על המסך, יפעיל אותו כשהוא מורם ויכבה אותו בחזרה, ויכול לשמש כמעמד למכשיר הן במצב הקלדה או במצב צפייה בסרט או וידאו. מחירי הכיסוי לא נמוכים מאלה של הכיסויים לאייפד הרגיל, למרות שאלה קטנים יותר.


מצלמות
לאייפד מצלמה אחורית ברזולוציית 5 מגה-פיקסל ללא פלאש. איכות התמונות טובה, אך לא כמו של האייפון 4, והוא מצלם וידאו חד וחלק ב-Full HD (כלומר 1080 שורות פיקסלים). המצלמה הקידמית היא ברזולוציה של 1.2 מגה-פיקסל, טובה משמעותית מזו שבאייפד 2 וגם באייפד 3, להן מצלמת VGA (כלומר 0.3 מגה פיקסל), והוא מאפשר לבצע שיחות וידאו איכותיות. המצלמה הקידמית מאפשרת לצלם וידאו ב-HD (כלומר 720 שורות פיקסלים).

אין ספק שהמיני מצויד במצלמות מצוינות, ואולי אפילו תעשו בהן שימוש, כי באייפד הגדול פשוט אין מה לעשות עם מצלמה אחורית.

מול האייפד: לאייפד 3 מצלמה אחורית זהה ומצלמה קדמית באיכות נמוכה יותר, של 0.3 מ"פ. לאייפד 4 מצלמות זהות.
מול הנקסוס 7: לנקסוס מצלמה קדמית באיכות דומה (1.3 מ"פ), ואין בו מצלמה אחורית.


מחיר
בעוד הנקסוס 7 מתומחר בתחרותיות רבה ב-200 דולר, האייפד מיני נמכר בעבור 330 דולר (לדגם 16 גיגה ללא סלולר). זה מחיר גבוה משמעותית ולא משתלם, אלא אם כן אתם חובבי אפל מושבעים. בדורות הבאים, בהם נראה מסכי רטינה ומעבדים חזקים יותר – תהיה הצדקה למחיר שכזה, אך כאן, הגיוני שתעדיפו ללכת על האנדרואידים הזולים יותר ובראשם הנקסוס. בארץ יתורגם המחיר ל-1850 שקלים ביבוא פרטי או 2000 שקלים בערך דרך חנויות כגון אייסטור. איידיגיטל על הגדר, ולא ברור מתי היא תקום ותתחיל לשווק איזה מהמוצרים החדשים שאפל הציגה השנה (לא הגיע הזמן שמישהו יסגור עליהם את השאלטר ויביא את אפל עצמה ארצה?)

עד אז, משתלם מאוד לקנות בחו"ל אם יש חבר שמגיע מארה"ב או לייבא אישית.

שורה תחתונה
קצת כמו שאפל עצמה הכריזה, האייפד מיני אינו גרסה מוקטנת ומוחלשת של האייפד, והוא לא גרסת "תקציב" למכשיר יוקרה – הוא עצמו מכשיר יוקרה חזק ומתקדם מאוד לכל דבר, ובהרבה דרכים, הוא האייפד הטוב ביותר נכון להיום. נכון, עדיין אין לו מסך רטינה וטרם הכניסו לתוכו את המעבד האחרון מבית אפל – אך כל אלה לא עוצרים בעדו מלהיות אייפד חזק לכל דבר: להריץ את iOS 6 במהירות כמו גם את כל האפליקציות שכתובות לה, לנהל שיחות וידאו איכותיות ולצלם תמונות סטילס וקליפים באיכות מרשימה מאוד, ואף לדבר עם סירי – כל אלה פשוט עובדים, ועובדים טוב מאוד על המיני.


החידוש היחיד באייפד מיני מונח בגודל המסך ומכאן בגודל המכשיר, וזו שאלה של טעם – האם אתם מעדיפים מכשיר כבד וגדול יותר עם תצוגה גדולה וחדה מאוד, או שעדיף לכם מכשיר נייד וקל משמעותית במחיר של מסך צנוע, קטן ופחות איכותי. אני תשובה לשאלה הזאת לא מצאתי, וכנראה שאשאר עם האייפד הגדול שלי כל עוד למיני אין מסך רטינה ומעבד מודרני – או עד שיצא אייפד גדול קל משמעותית מהנוכחי.


מנגד, יש לזכור כי מתאם הלייטנינג החדש עלול לשרוף לכם חור בכיס אם אתם זקוקים לאביזרים נלווים, המכשיר החדש יקר משמעותית מהנקסוס 7 של גוגל שגם הוא מכשיר מצוין, וכן – לצערנו, החומרה עדיין לא מעודכנת לדור האחרון, אחרי הכל אפל משאירה לעצמה מקום לשדרוגים בדורות הבאים, ולפי קצב התחרות אלה יגיעו בקרוב.

יתרונות: קל משקל ובגודל מושלם, ביצועים (מהירות, מגע) מצוינים, מריץ כל אפליקציית אייפד או אייפון, עיצוב יוקרתי, מסך מצוין, מצלמות איכותיות, סירי.
חסרונות: מחיר ביחס לתחרות, מסך-שאינו-רטינה, חיבור לייטנינג חדש ויקר.



הערה 1: הדגם שסקרתי הוא המיני אייפד עם 16 גיגה ללא סלולר. מחירו 330 דולר באפל לפני מס, ו-2000 שקלים בארץ אחרי מס.
הערה 2: היכולת שלי לצלם מוצרים בצורה פוטוגנית מוגבלת, בטח כשמדובר במוצרים שמצולמים מכל כיוון באתרים - ולכן אין פה צילומים שלי, הרוב יח"צ של אפל לצד דברים מהרשת. התנצלותי הכנה.