Thursday, October 31, 2013

פרדוקס הצרכן והמפתח

לפני שבע שנים חיינו בעידן סלולארי אחר. עידן בו הטלפונים שלנו, שהיו לעתים גם מחשבי כף-יד, ולימים גם מקלטי ג׳יפיאס עם מפות ויכולות ניווט – היו מכונות זמן-אמת, בעלות משאבים מוגבלים עד מאוד והמפתחים לפלטפורמות הניידות, Windows Mobile ו-Palm OS, דאז, התייחסו אליהן ככאלה. כל פיסת זיכרון הייתה מוקצת בחרדת קודש ובכובד ראש. כל כתיבה למערכת הקבצים נעשתה תוך מחשבה עמוקה ודרך מעבר מדוקדק על יכולות המכשירים. התוכנות שנכתבו לא היו מאוד יפות ואסטתיות, אך הן היו מהירות ויחסית יציבות, וחשוב מכל, הן ידעו את מקומן באקו-סיסטם של מערכת הפעלה שלא נולדה להריץ *רק* אותם. גם אם לא מרצון, המערכת והמשאבים הגבילו אותם לצניעות פיתוח. צניעות שכמעט ולא קיימת היום.


בעולם השולחני, מנגד, הלכו המחשבים ונעשו מפלצתיים. כך גם התוכנות עבורם. פוטושופ שעולה בדקה וחצי במקום בכמה שניות, אפילו ווינאמפ שהלכה והתנפחה עם דפדפן פנימי ושאר זבל. אך הפיסי החזק נועד להריץ את כל אלה. הוא נועד לאחסן כמה וכמה משחקים כבדים זה לצד רעהו על כונן של טרה בייט, והוא יודע להפעיל וורד וסקייפ ופוטושופ בו-זמנית, כך הוא תוכנן – לאכול את סעודת המפתחים הגרגרנית.

ייצורי הכלאיים, עם זאת, לא התאימו לקונספציות הפיתוח הקיימות. הסמארטפון והטאבלט המודרניים הפכו גם הם חזקים ומריצי-כל. גם הם קיבלו ליבות מספר וכמות זיכרון שלא תבייש מחשב ראוי. המחשבים הקטנים הפכו מחשבים גדולים ואפשרו למפתחים הגרגרניים לשכוח שהם עדיין מכשירי זמן אמת שדורשים הידוק חגורה. והמפתחים של היום פותחים כפתור אחר כפתור בדרך להרוס לכם את הטלפון. אז מי יגן על עצמכם מעצמכם?

Thursday, October 3, 2013

iOS 7 - סקירה וביקורת

עברו שבע שנים, שבעה אייפונים ושבע מערכות הפעלה מאז שאפל הוכיחה כי לב הטכנולוגיה מונח לאו דווקא במעבדים אימתניים ומצלמות עטירות מגה-פיקסלים, אלא בממשק ותוכנה המריצה אפליקציות בצורה חלקה וזורמת. מאז אותה הכרזה היסטורית הפכה אפל לסמל חיובי ושלילי של תוכנה יציבה, מהירה, פשוטה ומנגד מוגבלת ובלתי-גמישה. את המסורת לפיה אפל שולטת בחוויית השימוש, מצמדת חומרה לתוכנה ומציעה בדיוק, אבל בדיוק את מה שהיא רוצה שתעשו עם מכשיריה היא ממשיכה גם באיוס 7, אך עם שינויים רבים.


אין ספק כי איוס 7 מציגה את השינוי הגדול ביותר בין מערכות איוס ולראשונה מציעה עיצוב חדש לגמרי לצד שדרוגים מהותיים ואף מעט-מעט פתיחות חדשה. אך האם זה מספיק כדי להתחרות באנדרואיד 4 הנהדרת? והאם היא מצליחה לשמר את הסטנדרט המוזהב שהביא אותה למקומה המכובד? אחרי שבועיים עם המערכת החדשה, התשובות בפנים.

Tuesday, October 1, 2013

מה שחדש וישן באפל

כשאין על מה להכריז
כמצופה, הכריזה אפל החודש על האייפונים החדשים והתקשורת רועשת, בעיקר לרעה. אך כשמותחים ביקורת או כשמרעיפים מחמאות צריך להפריד בין עיקר לתפל, וזה משהו שהפרשנות לא מרבה לעשות. כך למשל, אחת מנקודות "ההרתעה" הגדולות של אפל – סודיות ועמימות, נסדקה כשכמעט כל הפרטים של המכשיר החדש הגיעו לרשת לפני ההכרזה, ולטים לא היו יותר מדי שפנים בכובע. לא "אה, ועוד משהו קטן", לא פיצ'רים סודיים ואמירות פוערות עיניים. אפל הכריזה בדיוק על מה שציפינו שתכריז, לא סנטימטר אחד יותר.

ועל כך אין מה להתלונן. זו חברת טכנולוגיה, זה שיש שלא לקחו אותה בפרופורציה הנכונה זו בעיה שלהם כציבור צרכני מטומטם, בין אם מעריצים או שונאים. כך גם אין מה להתלונן על כך שאפל לא חידשה לכם, כי זו לא העבודה שלה, היא צריכה להמשיך ליצור מוצרים חדשניים ומהפכניים ולשדרג אותם באופן אבולוציוני, לא רבולוציוני. האייפון, האייפד, האייפוד והמק עשו מהפכה כשהגיעו לשוק לראשונה ומאז התפתחו הדרגתית למוצרים נהדרים, אך לא עברו עוד מהפכות ענק באף שלב. הבועה התקשורתית סביב אפל מתחילה לדעוך ואין בכך שום דבר רע, אפל היא חברה טובה ומוצריה איכותיים מספיק כדי שיהיה ניתן להעריכה כחברת טכנולוגיה בלי כל הפרסום והבאז הריק והמוגזם מסביב.

אם כך, האם ההכרזה אכן מאכזבת? איך נראית אפל פוסט-ג'ובס בחומרה ובתוכנה? נראה שהאיש שהיה הראש היווה גם קצת מהגוף והלב של החברה בחומרה ובמיוחד בתוכנה, אז האם סוף שלטונו של סטיב מבשר טובות או רעות?